נולדת לעולם שכולו טוב
אבל חיית חיים של מכאוב.
השקט והשלווה לא היו נחלתך
גם כשנישאת לאהובת ליבך.
עשית כל שיכולת לבניית משפחתך,
אבל לאלוהים תיכנון אחר עבורך...
באשר יגורת בא לך
לא חשבת שמחלה תכניע אותך.
הותרת אחריך לבבות שבורים
אישה וחמישה ילדים...
אצל כולם נפער בור גדול בנשמה,
אף אחד מאיתנו לא חפץ בחמלה...
נראה ששברי הלב התאחו במשך השנים
אבל זיכרונך חקוק, טמון עמוק בפנים...
החיים לא שבו למסלול המתוכנן
אבל אתה תמיד נמצא כאן...
אין ספור פעמים אתה עולה במחשבה,
ותמיד יש תחושה שאתה מקשיב לכל אמירה...
ו' בניסן תש"ף 30.3.20