הכל תלוי אלא בי ...

.  
לא מצליח לי כמו שאני רוצה,
ובאמת שיש באמתחתי מתנה.
בתוך תוכי יש קול שמספר לי סיפור
עד כמה כל ערך שלי עטוף ושמור,
ואני חפצה לראות את עצמי באור – בעוצמה,
אור מסנוור שיעיד שאני הכל יכולה .
עדיין אני שומעת את הטקסטים הקבועים
כמה אני חייבת להיות טובה עם אחרים.
את הטוב שבי אני מגלה
ומקלפת מעליי בעדינות קליפה אחר קליפה ...
כבר לא מפחדת להודות
שאני צריכה לשבור חומות.
לחזור למקום הפשוט האמיתי
ופשוט להיות אני !
לראות את עצמי בעין טובה
לעשות באמת מה שאני רוצה.
להאמין שיש ערך בעצם קיומי
ופשוט לראות אותי.
וכדי שבמציאות הדברים יתרחשו
עליי להרפות – לא איכפת מה יחשבו.
מעכשיו אני אבחר ואנווט
אעצור לחשוב מעת לעת ...
אבדוק אם מתאים ואם אפשר
אעשה טוב היום – לא אדחה למחר.
כל יום יהפוך לנעים וזורם
שום דבר לא יעיב או יאיים.
אאסוף רגעים של אושר
פתאום דבר לא יהיה חסר
אתמלא בחדוות יצירה אמיתית
ומה שלא נוח לי אזיז הצידה לקרן זווית.

כ"ח בסיוון תשפ"א 8.6.21