שפע של טוב יש בעולם ,
זו הבריאה- מטיבה לאדם .
ועולה המחשבה ...
מדוע שוכנת בליבי המועקה...
התהום שנפערה
כל כך עמוקה
ונראה שהכל הופך למסובך
איך יוצאים מֵהַסְּבַךְ ?
החיים מעניקים לנו מתנה
את הכוח להתמודד מול תהום פעורה...
לעמוד על שפת המדרון
ולזכור מה נכון ...
להסכים שהכאב והדאבה
לא יהפכו לחלק מהשגרה.
להיות נכונה לקבל את השמחה
בלב שלם בלי להרגיש אשמה...
להכיר בטוב
גם בעת מכאוב...
להבין שמתחיל בחיים פרק אחר
שבו נחייך וניזכר ,
במה שהיה מהנה ומצחיק
לא נדחיק !!!
נדבר, נספר איך זה מרגיש
שהעניין תמיד ישאר נגיש
כי לא שוכחים לעולם
זה נשאר עמוק שם ...
ובכל יום ...
נאמין...
שאנחנו לא לבד במערכה ...
ויש בנו את הכוח והעוצמה ...
לקום ולאסוף את השברים
ולבנות מחדש את החיים ...
והסדקים שלא מִתְאַחִים
דרך מקבילה יוצרים.
חיים ...
קצת שונים ...
השביל שהיה ותמיד יזכר לטובה
לצד השביל שֶׁנִּכְפָּה שֶׁיְּעַגֵּן שיגרה חדשה...
י"ב בחשוון תשפ"ג (6.11.22)
לעילוי נשמת שמרית קולומבוס בת מרגלית שנבלעה ב ט' בחשוון תשפ"ג 3.11.22
מוקדש לאיתמר, עינב, נעמה, יעל ואלעד