19 Nov
19Nov

הים שקט חלק כמראה
לאופק מביטה ואת חיי לפני מעבירה...
את הכאב שאותי מלווה מרגישה רואה את עצמי מסתירה.
חוזרת לרגעי השפל וההשפלה
חשה שוב את הרחמים וגם את החמלה.
מבינה שחייתי פה חיים מקבילים
מחד הדואבים ומאידך המאושרים...
במשעול אחד צועדת כבויה
ובשביל האחר מציגה ארשת מחוייכת ושלווה...
ולמדתי ...
שבחיים האלה צריך להיות שחקן
ולחיות במנגנון משומן
כאילו בלי חריקות,
כאילו בלי דאגות.
לחיות ..
וכמו קווים מקבילים שלא יפגשו
חיה נשמה מפוצלת מבלי שתראו...



כ"ה בחשוון תשפ"ג (19.11.22)

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.