לפעמים אור קטן
אפילו אם הוא רחוק מכאן
יכול לתת תקווה
גם אם היא עדיין קטנה ...
כשממש מרגישים באפלה
יש עוד מעט מן האור בפינה רחוקה...
לא תמיד רואים את אלומת האור הקטנה
היא עוד לא מספיק חזקה ...
אבל ברבות הימים
מעגלי האור גדלים.
ואז בתחושת ביטחון
מתחילה השלהבת לתת את הטון.
האור משתלט בנעימות
הוא עוטף ברכות ...
לאט האור נכנס אל הנפש
וכבר חשים טוב יותר מאמש.
אלומת האור הנהדרת
על כל העבר שלנו שומרת ,
ובאותה נשימה
את העתיד מעטרת בניצוצות של שמחה ...
ומה התפקיד שלנו חברים / מחנכים
להיות במקום גם ברגעים הקשים.
ללוות בזמנים באפורים,
ולהזכיר תמיד שיהיו עוד רגעים יפים.
זה קשה מנשוא לראות שהאור כמעט כבה
זה לא פשוט להצית שוב את הלהבה.
אבל עם הרבה אמונה, סבלנות ואהבה
אפשר להגדיל את אלומת האור הקטנה.