עודנו נער עדיין לא בגר
מול עולם הוא קורא תגר
עדיין צעיר הוא ברוחו
אך זה הפלא מה גדול כוחו
תרמיל ענק נושא על גבו
וכלי משחית נושא על כתפו
רצועת חזהו מלאה כדורים
וסביב חגורתו רצופים רימונים
הוא מוכן לקרב לאש המלחמה
מתי ינתן נס הפליאה
נשקו כבר דרוך ומוכן
הנה המפקד עלה על הדוכן
אות הקרב ניתן
עופרת ותמרות עשן
רוטשו ליבות הבחורים
מצרורות הכדורים.
הפוגה ... הפוגה ... הפוגה ...
זוב דמי זוב
כולי מלא מכאוב
כדור אכזר פילח ירכי
הוא מה נורא הוא כאבי
ושוב האות המארה
האש שואפת לכלים התבערה
קום , פול, זחל , גחן
קפוץ , שכב, טען
לפקודה הסתער
אותם אנו נטהר
שחטו, הרגו, והרביצו
ואת מוצביהם הפציצו
על כלותם
עד השמדתם
עד החרימם
הסתער ...
אך בקומי ובהסתערי
הרגשתי כדור בחזי
לפתי את לבי
ובמקומי נפלתי
עוד רק שפתי דובבות
אמרו סליחה מבקשות
אוי לי על אם בוכיה
ועל אהובה עיניה
שלום לכן נפשות אהובות
אהבתי לכן בליבי נצורות
שלום שלום לעולמים
יולי 1960