והיה בהגיע שעות הסערה
לובשת הארץ קדרות ועלטה
הפרח עוד לא יפיץ ריחו
השמש לא עוד תזרח ברוב הדרה
ואף בני אנוש
יראו כחפויי ראש
רק הרוח שורקת וטורקת .
צמרות עצים מלבלבים
נכנעו לרוח וישברו
עליהם ינועו וינוצו בשכור
פעם לכאן ופעם לכאן
לבסוף ...נפלו על הארץ
ויהיו למרמס
רק לפני רגע
היו באנקת גבהים
והנה פתאום הפכו לאין
רגלי אדם גסות
דורכות עליהם
וגלגלי המכוניות , הפכום לעפר דק
כלא היו ולא נבראו .