יום השישי עבר וגז
ויום שביעי אחריו נגנז
והנה בא יום האחד בשבת
שבו אראה אותך – שלי כה יקרת
לשאול לשלומך ביחידות כה חפצתי
ואת געגועי אלייך למסור כה רציתי
את נמלטת ועפת ממני
וליבי מאוד דאב שעזבתיני
בלא אמירת שלום הלכת שוש
וכך כותב אני מילים אלו ללא משוש
נטלת אותי איתך
וכך נפשי בקרבי כה תתהפך
לילה זה אזקוף לחשבונך
ואם לא ארדם הן זה בעוונך
לכן אשב ואמשיך לרשום
שירים ליקירה עד תום.
עד תום עד תום
עד שעפעף על אישון
ידום, ידום.
8 יולי 1962