רעב אני וחולה
מי ישבעני לחם
ומי ישקני מים
תמיד רעבתי
ועל ערש דוואי שכבתי
אין לי איש בעולם
שינחמני במצוקותיי
לבוש סחבות
הייתי כל ימי חיי
ואין איש מרחם עלי
אלוהים עזבני
ואת חיי לקח ממני
ולמצוקת העולם נתנני
בעפר אתפלש
ואת טובת אלוהים אבקש
אנא הבריאני
והאכילנו בעמל כפי
אנא אל תעזבני
ביום צרתי
כי כה רבה מצוקתי
כולי מלא מכאוב
מושלך בחוצות ככלב
ככלב חוצות משוטט
אם לא תעזרני
נא בבקשה קח את נשמתי
כי כה נפלת נפשי בקרבי
בהתחבטי אחר מחייתי
נמאסתי בעיני כל
לחכן נשארתי מחוסר כל
מנוחתי ניטלה ממני
ובלילות נדדה שנתי
אנא ברחמך רחמני
ואל ללעג ולקלס תתנני
כי אם אתה תעזבני
מי יעזרני ?
אנוכי בידך כחומר,
כחומר ביד היוצר
חזקני ואמצני
ואולי תקווה תאמציני.
יולי 1960