כה שמחתי למפלתך
כי שונא אני אותך
שמחת ביום אידי
אך יום אידך הגיע
מפשיט עורך הופיע
חבט בך והיכה אותך
ודרך המדרגות גילגל אותך
אם לא שמחת ליום אידי
הייתי שותף לצערך
אך באותו יום שהוכתי
כה שמחת למפלתי
את מכני המרצת
ועצות טובות יעצת
ויסחטני
שיסע אותי ויסחבני
ועתה נבלה סרוחה
שכובה בארץ ומסריחה
שכב בארץ ורצה עוונך
עד יבואו תולעים ויאכלוך
את נבלתך יסורו
ואת עורך יפשיטו
כי ערם נולדת
ועירום תושחת נבלתך
למאכל עוף השמים
ולבהמת הארץ
דימעותך לא ירככו את לבבי
ואנחותיך לשוא.
יולי 1960