הבנתי שאת העבר לא אשנה
ואת העתיד דמיינתי הרבה...
העבר המעיק
לא הפסיק להציק...
והעבר המחוייך והנפלא
העניק רגעי חסד להתרפקות שלווה.
הימים חולפים
והחיים ממשיכים.
חייתי חיים של שיגרה
שבכל פעם מחדש נשברה.
את חיי פרקה לרסיסים
שבכל פעם מחדש נאספים השברים.
ובין לבין ממשיכים
החיים לא נעצרים ...
חייתי את חיי שבויה לדפוסים אחרים
לעיתים החריבו פיסות חיים.
ריציתי אחרים- תמיד אמרתי כן
גם אם היה לי משהו לסכן...
עשיתי מה שחשבתי שנכון
נתתי מעצמי "בלי חשבון"
האמנתי בטוב
כך כמו שזה בלי לחשוב.
כמה משאות נשאתי על גבי
והרגשתי שלא רואים אותי ...
את מי שאני באמת
מה אני רוצה בכלל כעת ?
את זו שזועקת בלי קול
את זו שרוצה לזרוק את הכל...
להרגיש חופשיה!!!
לעשות רק מה שאני רוצה!!!
וכמו מי שכבר ראתה הרבה דברים
זוכרת שצמחתי והתעצמתי בזכות אותם העניינים.
כ"ה בחשוון תשפ"ג (19.11.22)