להתעטף בשקט ולהקשיב
הכאב זועק מסביב.
הַדְמֵם ! - אני מבקשת בקול חנוק...
אני מבקשת הפוגה,
לתת לגוף פיסה של שלווה.
הגוף ממאן להפרד שמה יִשָּׁכַח
אבל לשחרר הדְּוַוי והמכאוב הוא מוכרח.
ומתוך העוצמה הבלתי נתפשת
בתנוחת רוגע אני מתערסלת.
ומתוך בחירה פנימית
ואמונה בהשגחה הפרטית
אני מעדיפה את עצמי,
אוהבת ומעריכה אותי!
הבריאה העניקה לי משפע טוּבָה
ולי נשאר רק לחיות תחת חסותה.
ד' באייר תש"ף 28.4.20