בחייו של אדם תמיד יש שלב
שהוא בוחן מה עבר עליו.
הוא מעביר את סרט חייו הלוך ושוב
ונזכר בכל מה שהיה עבורו חשוב
הוא מעביר את הסרט לאחור
ומציין לעצמו מה עליו לא לזכור...
הצמתים שעבר בדרך זימנו לו הזדמנויות
טובות יותר טובות פחות...
בכל צעד ושעל צריך לקחת החלטות,
לפעמים הרות גורל ולפעמים פשוטות...
ובדרך הארוכה הזו מלאת המהמורות והחתחתים
נערמו בערמות גבוהות כל הקשיים.
וההתמודדות קשה מנשוא מזמנת ויתור...
אבל הראש מאותת שהויתור – אסור !
והאדם בשארית כוחותיו נאחז בדברים הטובים.
מאמין בכל מאודו שמדובר כל הזמן בניסיון של אלוהים.
לעיתים נשבר ושואל "למה דוקא לי" ?
והאדם משיב לְדִידוֹ "האלוהים אוהב אותי"!
בחסדיו הוא עליי תמיד מביט
ועליי לעיתים אסונות ממית ...
ושוב האדם זועק "דיייי" !!!
"עד מתי" ?!
ואת התשובה הוא אף פעם לא ידע
כי יחסי אלוהים –אדם אינם מדע.
אבל במוחו הוא מבין
שכל מה שנוחת עליו במכה ,
הכל לטובה.
וברבות הימים הוא עוד יגלה
איפה היה הטוב, איפה הוא התחבא.
כי לאלוהים יש חשבונות שבעיננו מוזרים
ומטרתו רק לעשותינו יותר טובים.
כי הקב"ה לעולם – ייטיב לאדם !
כ' בשבט תשע"ו 5.2.16