אבישג #אמונה

לפנות מקום בנשמה לאהבה ... לחמלה... לאחדות ... לסובלנות ...

לְהוֹדוֹת עַל כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לְהַכִּיר בַּטּוֹב בְּלִי לְהִתְבַּיֵּשׁ. לוֹמַר תּוֹדָה עַל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים הֵם בְּעֶצֶם מַהוּת וְעִקַּר הַחַיִּים

נַאֲמִין שֶׁמֵּהַמּוּעָקָה עוֹד תִּצְמַח הַחֶדְוָה. נִרְאֶה בְּמַעֲלַת הָאַחֵר וְאֶת הַבְּיַחַד נְשַׁמֵּר.

לאפשר למחשבות לשוטט ככה סתם מעת לעת . להודות על מה שיד ועל מה שחסר לנשום .. לא למהר.

לנשום נשימות עמוקות בכל הזדמנות לתלת לגוף להרגיש חיות... בכל יום ללמוד משהו חדש ולהגיד מה שהלב רוצה ללא חשש. להאמין באמונה שלמה שרפואת הגוף מתחילה בנשמה ...

להאחז ברגע האחד ולהבין שהוא מיוחד. להאמין שמה שקורה אינו במקרה.

הביני שלדיבור יש כוח ומעצמך לא תצליחי לברוח הביני שלספר למשהו מה את מרגישה זו לא חולשה – זו עוצמה !

האמיני שהדמות שעליה את מסתכלת ולפעמים אותה מבקרת ... היא אישה חכמה ויפה מצחיקה ואמיצה שיודעת כבר מה היא רוצה ...

כְּשֶׁשּׁוֹכֶכֶת הסערה והכל שָׁקַט הרוח שבה ללטף בלאט... ואז מתוך הדממה הדקה הים חוזר לתנודות השלווה. וממקום של העדר רעשים דברים חדשים מתגלים, בעת שגעש הים ופרץ לכל הכיוונים הוא פלט החוצה את כל המזיקים.

לעמוד מול הים הגדול ולדבר עם הכל יכול... להאמין בהשגחה שאת הגלוי והנסתר רואה.

ואת רק שאלת שאלות והקשבת ללא לאות. הכלת את כל קשיי והאמנת לכל מאוויי ואני גדלתי ובכוחי האמנתי אזרתי אומץ ופעלתי ! איך אודה לך על שהאמנת בי ...

מרחב גדול פרוש מולך נשמי עמוק התחברי לעצמך. תני דרור למחשבות אל תחששי להביע רגשות. הביטי על הים האינסופי ואמרי לעצמך אין הדבר תלוי אלא בי.