שמים קדרו ... (אקרוסתיכון שמרית)

שמיים קדרו השמש הציצה מבעד העננים,
הרוח ברכות את הפנים מלטפת
והמחשבות בראש מתרוצצות
וכשהעניים נעצמות עולות התמונות...
מהימים האחרים
שהיו בכל טוב עטופים...
מהרגשים האלה הבלתי נשכחים
שבזיכרון נצרבים.
רגע אחד שפילח את הלב.
העת הזו בה התחלף האושר בכאב.
איך פתאום הכל מתגמד ...
כמה תעצומות נפש צריך כדי להתעודד...
ידוע שהחיים מזמנים אתגרים
אבל ממשבר כזה איך קמים ?
זה כל כך לא פשוט- זה קשה !!!
במי את יְהָבֵנוּ נתלה ?
תמיד יש משהו לצידך
שיאהב ויחבק אותך
והחיים למרות כל המהמורות שבדרך
ממשיכים ...
ומקבלים ערך ...

 י"ב בחשוון תשפ"ג (6.11.22)
לעילוי נשמת שמרית קולומבוס בת מרגלית שנבלעה ב ט' בחשוון תשפ"ג 3.11.22
מוקדש לאיתמר, עינב, נעמה, יעל ואלעד.