אבישג

החיים מעניקים לנו מתנה את הכוח להתמודד מול תהום פעורה... לעמוד על שפת המדרון ולזכור מה נכון ... להסכים שהכאב והדאבה לא יהפכו לחלק מהשגרה. להיות נכונה לקבל את השמחה בלב שלם בלי להרגיש אשמה... להכיר בטוב גם בעת מכאוב...

שמיים קדרו השמש הציצה מבעד העננים, הרוח ברכות את הפנים מלטפת והמחשבות בראש מתרוצצות וכשהעניים נעצמות עולות התמונות...

להקשיב למנגינת הלב המתנגנת ברכות לחפש בתבונה את המהות . להשאר במקום מטיב לאטום אזניים מהנאמר מסביב להאזין לרחש הפנימי לשמור על עצמי .

לנשום נשימות עמוקות בכל הזדמנות לתלת לגוף להרגיש חיות... בכל יום ללמוד משהו חדש ולהגיד מה שהלב רוצה ללא חשש. להאמין באמונה שלמה שרפואת הגוף מתחילה בנשמה ...

להאחז ברגע האחד ולהבין שהוא מיוחד. להאמין שמה שקורה אינו במקרה.

לעצור לרגע קט ולהקשיב ... ללב – הדואב, ללחישות – שלא מרפות, לרצונות – בלי לחשוש מההשלכות. ואז מהמקום הזה של עירעור לבנות מחדש את כל הסיפור...

להקשיב למילים להאזין לצלילים ... לקרוא בין השורות לשמוע כל הדעות. לקבל את המצוי לנפות את הרצוי.

הלב נשבר אי אפשר כבר... הכל מתפרק מתמוסס נשאר בכאב להתבוסס. הנשמה נפגעה פעם אחר פעם ולחיים לא נשאר טעם.

הביני שלדיבור יש כוח ומעצמך לא תצליחי לברוח הביני שלספר למשהו מה את מרגישה זו לא חולשה – זו עוצמה !

האמיני שהדמות שעליה את מסתכלת ולפעמים אותה מבקרת ... היא אישה חכמה ויפה מצחיקה ואמיצה שיודעת כבר מה היא רוצה ...

חנך לערכים בונים ומעצימים שיהיו לגאוותך לאורך שנים, וברבות הימים בלי משים הם גדלו ונעשו לַחֲסוֹנִים... כל אחד בתחומו מְמַמֵּשׁ את עצמו ...

להסכים שכך צריך להיות להבין שאלו החיים של הבריות ... לראות את הטוב על הרע פשוט לא לחשוב... ממה שיש להנות מכל דבר נחת לרוות ...