יהודה רמתי ז"ל

אני רוצה להקיא - אבל מה ? רק אני יודע להוציא את הכל הרימה והתולעה מקרבי שהם כה מכלים אותי

למי אדמך, למי אשווך ? האם לשושנה בפריחתה או לאילן מלבלב צמרתך נושאת אל על כאמור אילן בליל צונן עת כי ילבלב ככוכבים יבושו

יום השישי עבר וגז ויום שביעי אחריו נגנז והנה בא יום האחד בשבת שבו אראה אותך – שלי כה יקרת

כהר גבנונים נצבת מולי וערפילי הזוהר והיופי קורנים - מאירים את חשכת הלב הדואב למולי הבריאה - שהיא כה תמימה

חש אני את הלם ליבך העז חש אנוכי את שדייך ואת חום גוף הלוהט שפתינו צמודות זו אל זו וידינו מגפפות במקומות הסתר

לא עול ימים וקמול פנים אנוכי כי אביבים שלוש ועשרים עברתי ומוח שנון וחד הוא מנת חלקי אף כי שתוי אנוכי ורווי יין אך זו מחשבתי כמוה אין

כנער אני בעינכם וכילד חשוך מרפא נחשבתי אך מי מכם יבין וידע את אשר בליבי מי מכם יכול לחזות בחרב המתהפכת מול צוואר אדם השואף לחיים .

בודד אני ולי אין מנחם את הורי עזבתי וממחיצתם ברחתי חשבתי למצוא לי מרגוע

אייך התבונה ואייכה השכל הישר ? מדוע יתעולל בי הגורל ורק בדמי ימי אנוכי ? האם לסבול נולדתי ?

מה משיבה ומה נועם אמצא לי בחיים כה בודדה נפשי וכה גלמודה היא ברצונה לפרוץ גדר, להשתפך...

שלוות עולמים לי אבקש אך מתי זה הנס יתרחש האם רק אחרי מותי אמצא את שלוותי ? אם כן , מדוע אלוהים נשמה נפחת באפי ?

לו רק ידעתי צפוני כל הייתי משמיד הכל בכל מכל לב ואולי רק אז יברא אלוקים אנושות בריאה ללא חטאים